<h1>ראבי"ה סימן ת"ס</h1>
<h2>דף כו:</h2>
תנו רבנן תנור שהסיקו בקליפי ערלה או בקשין של כלאי הכרם חדש [יותץ] ישן יוצן אפה בו את הפת רבי אומר הפת אסורה וחכמים אומרים מותרת בשלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותרת, והתניא בין חדש בין ישן יוצן לא קשיא הא דתניא יותץ רבי אליעזר הוא, דסבר זה וזה גורם אסור אפילו בשאר איסורי, והא דתניא יוצן רבנן היא, דסברי זה וזה גורם מותר. והילכתא כרבנן. ותו דבפרק כל הצלמים [מ"ט ע"א] גבי זורעין תחתיה ירקות [אסיקנא] דרבי יוסי סבר זה וזה גורם [מות]ר, ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי. והכי נמי אמרינן גבי ההיא גינתא דאיזדבלה בזבל עבודה זרה. ולענין אפה בו את הפת אסור, דיש שבח עצים בפת, דאמרינן [כ"ז ע"א] סבר שמואל הלכה כרבי אפילו מחביריו וסבר איפכא אתנייה כי היכי דתיקום כרבנן לאיסורא. ולא תיקשי לך הא פסקינן [בשילהי פרק כל הצלמים מ"ט ע"ב] הלכה כרבי אליעזר בנתערבה באחרות וכו', וההיא גופה מייתי לעיל מינה גבי זה וזה גורם, [ד]למא (ד)לענין הכי פסקינן כרבי אליעזר היכא דמיתרמי [ליה חד] גו[ר]ם ונתערבו באחרות דיש להן פדיון ויוליך הנאה לים המלח, אבל בזה וזה גורם לא פסקינן כוותיה, אלא הלכה כרבי יוסי. אי נמי הלכה כרבי יוסי בשאר איסורי וכרבי אליעזר לגבי עבודה זרה. ומסקינן דקערות וכוסות וקיתוניות אסורות היכא דנגמרו על ידי עצי אסורי הנאה, וקדירה נמי אסורה [מאי טעמא] דקבלה בישולא מקמי דניתן עצים דהתירא, כי פליגי בתנור. והילכתא שרי, דזה וזה גורם מותר. [ו]הך דרבי אליעזר דתערובות [שם] ודרבן שמעון בן גמליאל בפרק בתרא דעבודה זרה [ע"ד ע"א], דפסקינן כוותיה בחבית, פירשתי בתשובתיי גבי ענין תערובות של חמץ [פירוש מבואר].
